הרייט קול היתה עובדת ניקיון בבית חולים. לפני שהלכה לעולמה היא החליטה לתרום את גופה למדע.לא ברור למה, ובטח היתה לכך סיבה טובה, ובכל מקרה, בשל המעשה הזה היא נכנסה להיסטוריה: > אחרי שמתה משחפת בגיל 35, בשנת 1888, ד״ר רופוס וויבר התחיל בעבודה. הוא היה פרופסור לאנטומיה, והוא יזם הליך תקדימי ובמשך שישה חודשים, כשהוא עובד בקפדנות על הגופה, הוא הסיר ושימר את מערכת העצבים שלה בשלמותה. >

את הסיפור הזה אני מפרסם מדי כמה שנים, ואני לא יודע אם יש לו מוסר השכל ואם יש - מה הוא.
הוא מספר על שני אחים, אחד עם מוח מעוות במיוחד ואחד עם לב מכיל. אחד נחשב לרשע, השני לטוב־לב.זה סיפורם של שני האחים למשפחת גרינג, אחד היה יד־ימינו של היטלר - השני ממתנגדיו הגדולים. > הרמן גרינג היה סגנו של הצורר הנאצי. מפקד הלופטוואפה, ראש ממשלת פרוסיה בפועל, נשיא הרייכסטאג ויורשו המיועד של הפיהרר. חתיכת קו״ח.
והרזומה הזה התחיל ב־1893 בבוואריה. >

נו, תסתכלו שוב על התמונה. אלה חברי ״הביטלס״, אבל משהו שונה.
נכון, אין רינגו. יש מישהו אחר. וזהו סיפורו הטראגי: > בשיא פריחתם, ביוני 1964, התמוטט רינגו סטאר והובהל לבית החולים לניתוח דחוף במערות האף. זה קרה יום אחד לפני שיצאו לסיבוב ההופעות העולמי שלהם. יום אחד.
ג׳ורג׳ האריסון הודיע שאם רינגו לא בא, גם הוא לא בא ושמנהל הלהקה, בריאן אפשטיין, יכול להתחיל לחפש שני מחליפים. >

טוב, זה מעניין: נרשמה פריצת דרך בפיענוח שפת הלווייתנים - .
יאללה, בואו נצלול: > לווייתנים אתם מכירים, כן? עד כאן, קל. בעולם הזה של היונקים הימיים יש לווייתן אחד מיוחד מאוד: ראשתן גדול־ראש (שידוע גם כ״לווייתן זרע״). מדובר ביונק עצום, עד 18 מטר אורך, ומכל הלווייתנים בעלי השיניים (לא לכולם יש), הוא הגדול ביותר. יש לו גם את המוח הגדול ביותר בעולם, ומכאן שמו. >

את העיר חאן יונס ייסדו הממלוכים.

אם לא שמעתם עליהם עד כה, אז קודם כל - נו, נו, נו.
דבר שני, הם היו אדוני הארץ כמעט 300 שנה!
הממלוכים (בערבית: ״עבדים״) הצליחו לייסד ממלכות רבות במרחב הלבנט, ובשנת 1260 הם אפילו היו השליטים של כל השטח שמוגדר כארץ ישראל. > הדרך הראשית שהובילה מקהיר שבמצרים, בירת הממלוכים, ועד דמשק שבסוריה, בירתה השנייה של הממלכה, עברה לאורך חוף הים התיכון.
זה היה נתיב קריטי לממלכה, והשמירה על ביטחונם של העוברים בו היתה עליונה. >

כולם פה מכירים את הסיפור סביב העיר רומא והמיתוס סביבו נבנתה: שני האחים רומולוס ורמוס, שינקו מעטיניה של זאבה שגידלה אותם.

אבל לא הרבה מכירים את הסיפור המלא.
אז הנה הוא: > אקספוזיציה -
בואו נסביר איפה אנחנו ומתי.
הימים הם ימים מוזרים בחלקו המזרחי של הים התיכון. טרויה נפלה, והאזור נמצא בנדידת עמים משמעותית. הרבה מהאנשים נדדו מרמת אנטוליה לכיוון איטליה, מחליפים את הים האגאי בים האדריאטי. >

אם גם אתם מכירים את הסיפור על איך גילו את ה־LSD בעקבות טריפ המוני של אנשים שאכלו לחם שיפון עם פטרייה, אז אתם צריכים לקרוא את הדברים הבאים. כי מתברר שהסיפור ההיסטורי הרבה יותר מורכב - והרבה יותר הזוי. > ברוכים הבאים לאָליקוּדי, האי המבודד והקטנטן של סיציליה.
יש לה הרבה איים, לסיציליה, כולם חלק מארכיפלג געשי, אבל אליקודי מיוחד במינו.
ראשית, רובו לא מיושב. בחלק בו חיים אנשים, הדרכים נסללו ממש לאחרונה ועד לא מזמן לא היו בו כבישים או אפילו מכוניות. הוא היה אי מבודד במשך רוב ימיו. >

לפני כמעט 20 שנה התגלתה התמונה הנדירה הזו:
זהו התמונה היחידה מעולם של קונסטנצה וובר מוצארט, אלמנתו של המלחין האוסטרי הגאון וולפגנג אמדאוס.
היא מביטה לנקודה אחרת, לא אל המצלמה, בוהה ברגליה. > לידה יושב המלחין השווייצרי מקס קלר, חבר ותיק של המשפחה, יחד עם בנותיו ושאר בני המשפחה. מאחור ניתן לראות בית פרטי עם שני חלונות הפונים לגינה.
התמונה העלומה נמצאה בארכיונים בעיירה גרמנית, ונראה שהיא צולמה באוקטובר 1840. >

אמצעי התחבורה הנפוץ ביותר בעולם הוא אופניים. מייד אחריו מגיעה המכונית. ומי שהמציא את המכונית לא היה פורד (הוא רק הפך אותה למשהו שכל אחד יכול לרכוש. טוב, כמעט כל אחד). מי שפיתח את הכרכרה בלי הסוס היה מהנדס גרמני עם שם מוכר. > בואו נחזור לשנת 1885. קארל בנץ בנה את מה שהוא כינה ״כרכרה ממונעת״ - Motorwagen (נסו להגות את זה בגרמנית, זה מאוד מספק).
ביג דיל, אתם אומרים, מה הסיפור? או. שמי שסייע לו בבניית ההמצאה שתשנה את העולם היתה אשתו, ברתה. >

בעולם הפיזיקה השם אף־די־סי ווילארד הוא שם המייצג גם כבוד ויקר וגם לעג. כי מצד אחד, כשהיה בן שבע הוא היה הכותב השותף לעבודת המחקר המדוברת בתחום הפיזיקה בטמפרטורה נמוכה והכותב הבלעדי של עבודה דומה בצרפתית כמה שנים לאחר מכן, כשהיה בן 12.
מצד שני, הוא היה חתול. > הסיפור מתחיל ב־1975, כשהפיזיקאי הפרופסור ג׳ק התרינגטון הגיש לחבר שלו עבודה שכתב בתחום. החבר קרא, ואז ציין שבכמה מקומות התייחס התרינגטון אל עצמו ב״אנחנו״ ו״שלנו״, ובשנות ה־1970 המגזין אליו תיכנן התרינגטון לשלוח את העבודה לא פירסם מחקרים שכתובים בלשון רבים אך נכתבו על ידי איש אחד.>

גם בוושיגטון, ארה״ב, יש עיר בשם אולימפיה. היא יושבת בצפון־מערב. ממש לא רחוק ממנה נמתחים מרחבים המנוקדים באלפי תלוליות מכוסות דשא. נראה כאילו מישהו עטף את כל הנוף בניילון פצפצים ירוק. > הגבשושיות האלה נקראו ״תלוליות מִימָה״ על שם ערבת מימה, וגודלן מגוון: מגובה חסר חשיבות ועד שני מטר ובקוטר של כמה מטרים.
התופעה המוזרה התגלתה ב־1841 על ידי צ׳ארלס ווילקס, קצין בחיל הים האמריקני וחוקר, ומאז ועד היום היא מבלבלת את המדענים. >

וכעת - פוסט ותמונה אדירים מן העבר:

התגלו התנאים לפיהם ייתכן שחיים מורכבים התקיימו על פני כדור־הארץ ונכחדו הרבה לפני שהאורגניזמים המורכבים שאנחנו מכירים היום התפתחו.
זה באמת מיינד בלואוינג. > עד כה התפישה היתה שהאבולוציה של חיים מורכבים היתה אירוע חד־פעמי, שהתקיים פעם אחת ב־4.5 מיליארד שנות קיום הפלנטה. אולם המחקר הזה מציע משהו שנשמע במסדרונות האקדמיה כאפשרות בדיונית: התנאים ליצירת יצורים מרובי תאים התקיימו כבר בעבר, והם אפילו איפשרו להם לחיות ולמות לפחות פעם אחת. >

טוב, זה נשמע קצת כמו מדע בדיוני, אבל זו פריצת דרך:
קבוצת מחקר במינכן פיתחה שיטה חדשנית לצפייה באבני הבניין היסודיות של החיים.
אמרתי, נשמע כמו מדע בדיוני. > באמצעות השיטה החדשנית, ניתן לראות ברזולוציה כמעט בלתי מוגבלת. אפשר, למשל, לראות את המבנים הבסיסיים של החיים, כמו תאים, ואפשר לרדת עוד לעומק וגם לראות רכיבי ליבה, כמו חלבונים, די־אן־איי, אר־אן־איי וכו׳.
נגיד בתמונה הזאת רואים את מה שמוגדר כ״אוריגמי של הדי־אן־איי בתלת־ממד״. >

ג׳יימס קלֶרק מקסוול היה פיזיקאי. יותר מדויק, הוא עסק בפיזיקה מתמטית. אחרי שהקסים את המורים שלו כילד פלא, בשנת 1861 הוא נשא הרצאה, שעיקרה היה הוכחה של התזה שלו.
מה הוא טען? באופן פשטני ביותר, הוא התעקש שאפשר לצלם תמונות צבעוניות. > העולם, שתועד עד אז רק בתצלומים של שחור-לבן (ובציורים), לא ממש האמין לסיפורים האלה. הסברה המקובלת היתה כי אי אפשר לצלם בצבע. מקסוול טען שאם מצלמים תמונת שחור-לבן דרך שלושה פילטרים של אדום, כחול וירוק - מקבלים תיעוד צבעוני של המציאות. >

בגדול, זו הידיעה שחיכיתי לה שנים רבות. בחיי: חוקרים יצרו מערכת AI שמסוגלת לפענח קטעים של טקסטים עתיקים בכתב היתדות. האלגוריתם החדש נקרא ה״פרגמנטריום״ והוא מסוגל לאחות שברי סיפורים ומקטעים לכדי שחזור של כמה מהסיפורים העתיקים ביותר שנכתבו אי פעם. > כל הפרויקט הזה נולד אצל צוות חוקרים מאוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן בגרמניה, שמאז שנת 2018 ניסו להפוך את כל הכתבים העתיקים ממסופוטמיה לפורמט דיגיטלי. >

אזור ים המלח. עוד אין דרגה. עומק של 10 ק״מ.

טוב, Skeuomorph (סְקיוּאֶמוֹרְף) הוא תופעה מרתקת.
מכירים את האפליקציה של המצלמה שיש לכם בטלפון? איזה סמל יש עליה? ברוב המקרים יש עליה אייקון של מצלמה. אבל לא סתם מצלמה, אלא מצלמה מכנית, כזו שכבר לא מייצרים. > או המחשבון שיש לכם בטלפון או במחשב. האייקון הוא של מחשבון, למרות שבכלל לא צריך. ואפילו האפליקציה של הטלפון עצמה, שנראית כמו אפרכסת של טלפון חוגה ישן. >

כמעט כולם מכירים אותו כ״אינדיאני הבוכה״, אך לאוסקר ״עיני ברזל״ קודי היתה קריירה אדירה בת 64 שנים כשחקן קולנוע וטלוויזיה, עם למעלה מ־200 תפקידים כיליד אמריקני - אינדיאני, בלשון הישנה. השיא היה בקמפיין המוצלח הזה, אחד המוצלחים בהיסטוריה של הפרסום: > הוא גילם את דמותו של יליד היבשת הבוכה על זיהום האדמה.
בוכה בוכה, אבל האיש כלל לא היה אינדיאני. סיפור? סיפור: >

אני די משוכנע שאתם מכירים את הסיפור מאחורי הציור הזה, אבל אני גם די בטוח שאתם לא יודעים שהוא הציל עיירה שלמה.
חגרו את חגורות הבטיחות, קפלו את המגשים - אנחנו ממריאים: > לססיליה גימנז בת ה־83 היו כוונות טובות. ציורו של ישו בכנסיית ״היכל הרחמים״ שבעיירה הקטנה בורחה, ספרד, היה במצב רע. כמו כל ספרד, גם העיירה הזו סבלה ממיתון קשה וכלכלה מדדה, ולמי יש כסף לשפץ ציור... ומה שקורה לפרסקו בחלוף השנים זה שהוא מתקלף, דוהה, נשחק. >

הערכה הזו היתה פריט רפואי נפוץ במאה ה־18. מה עשו איתה? הזרימו באמצעותה עשן דרך פי־הטבעת של חולים.
ובכן: > מדובר בהליך מקובל לגמרי, ובין השאר, השתמשו בו כדי להחיות אנשים, שאחרת היו מתים. זה היה כל כך מקובל, במיוחד כשמדובר בהצלת חייהם של אנשים שטבעו, שערכה מהסוג הזה היתה תלויה לצד מקורות מים גדולים, כמו נהר התמז בלונדון. >

את המילה הזאת המציא ריצ׳רד לדרר בספרו ״אנגלית מטורפת״:

״סוּפֶּר״ - על;
״קָאלִי״ - יופי;
״פֶרָאגִ׳ילִיסְטִיק״ - עדין;
״אֶקְסְפִּיאָלִי״ - לכפר;
״דּוֹשֶׁס״- בר־חינוך.

כפרה על חינוך באמצעות יופי עדין.

סוּפֶּרקָאלִיפֶרָאגִ׳ילִיסְטִיקאֶקְסְפִּיאָלִידּוֹשֶׁס.
רגע! יש עוד! > חברת ״לייף מיוזיק״, שייצגה את גלוריה פרקר וברני יאנג, כותבי השיר, תבעו את חברת דיסני ומפיקי הסרט ״מרי פופינס״ בטענה שהגרסה של השיר בסרט הפרה את זכויות היוצרים שלהם. איך? כימדיסני קראו לשיר
Supercalifragilisticexpialidocious והם כתבו שיר בשם Supercalafajalistickespeealadojus. >